 |
רשלנות מקצועית של עורכי דיןמאת: עו"ד אבנר שטמר |
האם עורך דין שניסח -
עפ"י דרישת הלקוח - חוזה המטיל על הלקוח
סיכון,
אחראי כלפי הלקוח במקרה שהסיכון התממש?
חוזה הוא בין היתר חלוקת סיכונים בין
הצדדים לו, כאשר כל צד משתדל להטיל את הסיכונים על
הצד השני ולהגן על עצמו מפניהם.
תפקידו של עורך הדין הוא בדרך כלל לתת "לבוש
משפטי" לתכנית העסקית של הלקוח.
מה על עורך הדין לעשות כאשר הלקוח מוכן - ביודעין
- לקחת על עצמו סיכונים (לדוגמה, כאשר הלקוח מצפה
לקבל תשואה גבוהה המצדיקה את נטילת הסיכון)?
להלן מספר תשובות לשאלות נפוצות וכן דוגמאות:
האם - מבחינה חוקית
- מותר לעורך דין לערוך חוזה המטיל על הלקוח סיכון
(לדוגמה, אם יתממש הסיכון הלקוח עלול לאבד את הכסף
שהשקיע בעסקה)?
הצדדים לחוזה הם אלה שקובעים את תנאי החוזה, לפיכך
הלקוח רשאי לדרוש מעורך הדין לכלול בהסכם תניות
המטילות על הלקוח סיכון, ועורך הדין רשאי - מבחינה
משפטית - לכלול בהסכם תניות כאלה.
האם על עורך הדין
להזהיר את הלקוח מפני סיכונים בחוזה?
עורך הדין צריך להזהיר את הלקוח משתי סיבות:
א. כדי שהלקוח ייזהר ואולי יימנע מהסיכון או יקטין
אותו.
ב. כדי שהלקוח לא יבוא בטענות אל עורך הדין אם
הסיכון יתממש.
כדברי
בית המשפט: "יש הגורסים כי אסור לעורך
דין לייצג לקוח בעסקה שבה עורך הדין סבור שהיא
אינה לטובת הלקוח או שהסיכונים שהלקוח נוטל על
עצמו גדולים מדי. כשלעצמי, איני סבור כך. זכותו של
הלקוח ליטול על עצמו סיכון שרווח והזדמנות בצידו,
ואין עורך הדין חייב לשים עצמו אפוטרופוס עליו. אך
זאת, ובלבד שעורך הדין מיצה את האפשרויות להשיג
ללקוחו תנאים טובים יותר, ולאחר שהבהיר היטב ללקוח
את הסיכונים שהוא נוטל על עצמו, שאם לא כן, אינו
יוצא ידי חובתו" - ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי
עו"ד, פ"ד מה(1) 370 (1990)(פורסם בנבו); על"ע
2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין,
פ"ד לד(4) 707 (1980).
האם על עורך הדין להזהיר את
הלקוח בכתב או שניתן להסתפק באזהרה בעל פה?
כדאי מאוד לעורך הדין להעלות את אזהרתו על הכתב
ולהחתים עליה את הלקוח, וזאת משתי סיבות:
א. האזהרה הכתובה תשמש (במקרה הצורך) ראייה לכך
שהלקוח הוזהר.
ב. עצם החתמת הלקוח על אזהרה גורמת ללקוח לחשוב
ולשקול את צעדיו.
כדברי בית המשפט:
"על עו"ד המייצג לקוח, הנכון
ליטול על עצמו סיכונים בניגוד להמלצתו המקצועית,
להבהיר ללקוחו את הדברים "ברחל בתך הקטנה". דומני
שראוי גם לעגן את הדברים במסמך שבו יפרט עורך הדין
ללקוחו את הסיכונים הכרוכים בעסקה. מסמך מעין זה
נחוץ במישור הראייתי, כדי למנוע בעתיד מחלוקות
בשאלה מה הוסבר ומה לא הוסבר ללקוח. חשיבותו של
מסמך מעין זה, אך מתחדדת במקרה בו הלקוח נפטר, כמו
במקרה דנן, וכבר עמדנו על כך שנטל ההוכחה כנגד
עזבון הוא כבד יותר. למסמך מעין זה יש ערך גם
במישור המהותי, בכך שהוא מסב תשומת לב הלקוח
לסיכונים שהוא נוטל על עצמו בעסקה."
תיק אזרחי חיפה 758/04.
במקרה שהסיכון התממש: האם ניתן לתבוע עורך דין
שהכניס לחוזה תניה המסכנת את הלקוח מבלי שהזהיר
במפורש את הלקוח מפני הסיכון?
כן. הלקוח התובע יצטרך לשכנע את בית המשפט כי לא
הוזהר מפני הסיכון, כי לא היה ער לסיכון וכי אילו
הוזהר לא היה נוטל על עצמו את הסיכון.
דוגמאות:
דוגמה מתחום הפיננסים:
הלקוח ביקש מעורך הדין לערוך הסכם בין הלקוח לבין
צד שלישי, לפיו הלקוח מלווה לצד השלישי כספים
ללא
בטחונות.
עורך הדין רשאי לערוך חוזה הלוואה, אולם עליו
להזהיר (רצוי בכתב) את הלקוח כי במקרה שהצד השלישי
לא יחזיר את ההלוואה, לא יהיו ללקוח בטחונות
להיפרע מהם והלקוח עלול להפסיד את כספו (לדוגמה,
במקרה בו הצד השלישי יברח מן הארץ או במקרה שהצד
השלישי יוכרז פושט רגל).
דוגמה מתחום הנדל"ן:
הלקוח ביקש מעורך דין לייצג אותו ברכישת דירה
שמחירה 1,500,000 ₪. ללקוח הון עצמי בסך 450,000 ₪
(30% ממחיר הדירה), ואת היתרה (1,050,000 ₪) הלקוח
מתכוון לממן בהלוואת משכנתא. על עורך הדין להזהיר
את הלקוח (רצוי בכתב) כי אם טרם קיבל אישור
עקרוני, הבנק למשכנתאות עלול לסרב לתת לו הלוואת
משכנתא, ובמקרה כזה הלקוח ייאלץ להפר את החוזה. על
עורך הדין להזהיר את הלקוח גם כי אם השמאי מטעם
הבנק למשכנתאות יעריך את הדירה במחיר נמוך יותר,
ללקוח לא יהיה מקור למימון ההפרש.
כך למשל, אם הבנק למשכנתאות מוכן לממן עד 70%
משווי הדירה לפי הערכת שמאי מטעם הבנק, ואם השמאי
מטעם הבנק העריך את הדירה בשווי של 1,300,000 ₪
בלבד, הבנק לא יסכים לממן יותר מ-910,000 ₪
בהלוואת משכנתא (70%*1,300,000 ₪), ובמקרה כזה
ההון העצמי שהלקוח יצטרך לשלם הוא 590,000 ₪ (ולא
רק 450,000 ₪). אם אין ללקוח מקור מימון לסכום
החסר של 140,000 ₪, הלקוח עלול להפר את החוזה על
כל הכרוך בכך.
מאמר זה הינו מאמר אחד בסדרה של מאמרים בנושא
רשלנות מקצועית של עורכי דין ובנושא תביעות נגד
עורכי דין.
הערה: האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא קבלת ייעוץ משפטי המתאים למקרה ספציפי עפ"י נסיבותיו.